רשימת הרצאות

.

.

.

בשנת 1955 חולל יהודה עמיחי מהפכה בשירה העברית. הוא הוריד את שפת השירה לרחוב והחזיר אותה אל לשונם של בני האדם. בעשותו כן, הציל עמיחי את השירה העברית מסכנה של מליציות יתר וחוסר רלוונטיות. עמיחי נהג "לאסוף" חפצים שנזרקו לאשפה, כלומר משפטים יומיומיים שנזרקו לחלל האוויר, ולשבץ אותם בשיריו. עמיחי הוקסם מן הרגעים הבנאליים של היומיום וטען שהשירה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, באוטובוס, במוסך, בשדה הקרב או בתור לרופא.

.

.

.

…

.

.

.

.

נדירים הם ספרי השירה שנוחתים מן השמיים אל עולם השירה העברית כיצירה מושלמת כמו ספר הביכורים של דליה רביקוביץ "אהבת תפוח הזהב" שראה אור בשנת 1959 בהיותה בת 22 בלבד. מיד אחר כך, הוצפו הוצאות הספרים בקולות נשיים מגוונים. מדוע שירתה פתחה את הסכר לשירה נשית בארץ? דליה רביקוביץ מגלמת באישיותה הרבגונית, חיוּת אדירה לצד סף תהום, ובתָּוֶךְ – שירה טהורה. בהרצאה מרתקת ומעשירה נצא יחד למסע העובר דרך קורותיה החל מהילדות בקיבוץ, היתמות המוקדמת, הנסיקה אל לב השירה העברית, אהבותיה, ההורות לבנה היחיד עידו, ומכאובי הלב והנפש שידעה בחייה. במהלך המפגש נצלול אל תוך שיריה המופתיים, נצפה בקטעי וידאו נדירים ונאזין לביצועים של שיריה המולחנים.

.

.

ביפן ישנה מסורת עתיקת יומין בקרב משוררים, לכתוב שיר לפני המוות. הקרבה למוות מוציאה מהמשוררים לעיתים את התובנות העמוקות, הנועזות והמשחררות ביותר שלהם. במהלך ההרצאה נצא למסע חוצה גבולות זמן, טריטוריה ושפה ונצלול אל תוך שירים של כמה מגדולי המשוררות והמשוררים בארץ ובעולם. לכל השירים מכנה משותף אחד – התמודדות האדם עם עובדת היותו בר חלוף. נקרא שירים העוסקים בארעיותו של האדם ומנגד, שירים העוסקים בנצחיות הנשמה ובקיום שמעבר לחציית הסף. שירים על חווית מוות נפשי המופיעה דווקא באמצע החיים, ומנגד, שירים העוסקים בשאלה מהו הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים להשאיר אחרינו. ניחשף גם לשירים מנחמים המרככים את הלב ומעודדים התבוננות חומלת על החיים החולפים. על אף נושא ההרצאה, זו הרצאה מרוממת רוח ומנחמת.

.

.

.

.

.