קשה לתאר שני הפכים גדולים יותר מאשר זלדה וולך. זלדה אשה דתיה, מופנמת, מהססת, רגישה, אישה שאינה יוצאת כמעט מהבית מחשש מ"המולת הכביש", לעומת יונה וולך – צעירה מזלדה ב 30 שנה, סוערת, אקסטרווגנטית בהופעתה ובוטה בדיבוריה, שניהלה אורח חיים בוהמי. ובכל זאת, נוצר קשר עמוק בין השתיים. אולי זה לא כל כך מפתיע בשל הקווים המשותפים: שתיהן התייתמו מאב, שתיהן לא יצאו מעולם מגבולות הארץ והיו מוקד עלייה, קשורות לבית, לחצר, ועבור שתיהן, המשיכה לציור, קדמה לשירה.

אבל ישנם חוטים דקים ועמוקים יותר, המחברים בין שתי המשוררות: השירה הרליגיוזית של שתיהן ונהייתן אחר הנסתר, האמונה הכנה בכוח המילים כפותחות שערים אל פנים האני, ההתעניינות העקבית של שתיהן ברוע ותפיסתו ככוח מחייה הכרחי למסע החניכה של אדם בחייו.

בהרצאה מרתקת נחשוף את סיפור חייהן של זלדה ויונה וולך ונצלול אל תוך שירתן. ההרצאה כוללת גם קטעי וידאו וסאונד נדירים ומכתבי ארכיון גנוזים, השופכים אור על שתיים מהמשוררות הגדולות והנועזות בשירה העברית לדורותיה.