שיר יפה וחכם של המשורר הנורבגי אוּלָב הָאוּגֶה (1908-1994), מגדולי המשוררים במאה העשרים. השיר 'אל תבוא אלי עם כל האמת' לקוח מתוך ספר כל שיריו שראה אור בעברית בשם 'הנהר שמעבר לפיורד' (בתרגום מצוין של סבינה מסג וחנה מאי-סבנדל). אולב האוגה העביר את מרבית חייו כגנן בחווה המשפחתית המבודדת למרגלות הצוקים המקיפים את פיורד הרדנגר, במערב נורבגיה המושלגת, בסמוך לזוג הוריו. הבדידות, השלג, החיים בחווה, תרמו כנראה לצלילות המבע בשיריו.
בשיר ״אל תבוא אלי עם כל האמת״, נוגע האוגה בלב ליבה של אומנות ההקשבה. האוגה מבקש מחברו דבר פשוט לכאורה: תקשיב לי, תראה אותי ותנסה להבין למה אני זקוק בנקודת הזמן הזאת, כאן במפגש איתך. אני לא זקוק לנאום המוכן מראש שלך ("אַל תָּבוֹא אֵלַי עִם כָּל הָאֱמֶת") ואל תתיימר לשנות את חיי מקצה לקצה ("אַל תָּבִיא לִי אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ קְצָת אוֹר"). אני אוהב את חיי כמו שהם. אני לא מסכן. אני בסך הכל צריך "שֶׁמֶץ, נִיצוֹץ, טִפָּה שֶׁל טַל".
כמושרר מתבודד־מתבונן, השיעור הגדול וההשראה ליצירה ניזונים ממראות הטבע המקיף אותו: "כְּשֵׁם שֶׁצִּפּוֹרִים נוֹטְלוֹת אִתָּן רַק אֲגָלִים / מִן הַטְּבִילָה בַּמַּיִם / וְהָרוּחַ רַק גַּרְגֵּר שֶׁל מֶלַח".
