נתן זך היה מן הקולות המשפיעים ביותר בשירה העברית המודרנית. בשנות החמישים והשישים הוא חולל מהפכה של ממש: במקום הפאתוס, החריזה המוקפדת והטון הלאומי שאפיינו את הדור שקדם לו, הוא הביא אל השירה העברית קול אישי, יומיומי, ספקני ואינטימי יותר. שיריו עוסקים בבדידות, באהבה, בזמן החולף ובפער שבין החלומות לבין המציאות, אך הם עושים זאת בלשון פשוטה לכאורה, שמאחוריה מסתתרת תחכום רגשי ומחשבתי רב. בהרצאה נעקוב אחר תחנות חייו ויצירתו, ונראה כיצד הצליח זך לשנות את פניה של השירה העברית ולהעניק קול חדש לאדם המודרני – על חולשותיו, געגועיו ותקוותיו.
